הסיפור של ג׳וד
איך פסיכולוגיה של המדיה, הנחיית קבוצות וסטוריטלינג ויזואלי התחברו לארגז כלים לגיבוש נרטיב.
שמי ג׳וד (יהודית) מנסן רמון ואני רוצה לעזור לכמה שיותר אנשים וארגונים לספר סיפור שייצר שינוי
התוצאה
ממורכבות למשמעות, סטוריטלינג בשפות תקשורת שונות, לקהלים שונים.
ממשבר למשמעות, מכאוס לנרטיב אסוף וקוהרנטי, מכאב למציאת כוחות
הסדנאות מיועדות לגופים שרוצים זהות, מיתוג ערכי והתאמה למציאות משתנה בעזרת עבודה נרטיבית על סטוריטלינג. בגופים אלו הסיפור הישן כבר לא עובד ויש פער בין מה שהם עושים למה שהם מצליחים לתקשר. פעמים רבות אלו ארגונים אחרי משבר, קהילות אחרי אירועים שעברו שינוי דרסטי . הם מעוניינים בתהליך טרנספורמטיבי קבוצתי שיוביל לצורת חשיבה חדשה על מי הם ומה הם מציעים.
הרשימה כוללת
- חברות הייטק, עמותות
- ארגוני חברה אזרחית
- רשויות ומוסדות ציבור.
אנשים שפונים אלי לייעוץ להשתמש בסיפור ככלי עבודה ורוצים להיות יותר מדויקים, אתיים ואפקטיביים:
- מנהלים ומנהיגים
- אנשי חינוך
- אנשי תקשורת ותוכן
- יזמים חברתיים
הצורך שלהם:
- לספר סיפור שמניע אנשים
- לבנות אמון
- לייצר השפעה בכלי בו הם משתמשים.
כמומחית לפסיכולוגיה שמתעסקת בהשפעה של נרטיבים, יוצרת תיעודית ומנחת קבוצות אני מביאה לשולחן סט יכולות יחודי שמטרתו לחלץ סיפור חדש מהקבוצה שמכירה את העשיה הכי טוב, אנשי הארגון עצמו.
קהל חינוכי-דור עתיד
קהל שמקבל הרבה מהמידע שלו מרשתות חברתיות ומבלה שעות רבות מול מסך, אך הוא נטול אוריינות תקשורת מול מניפולציות ושימוש לרעה של המדיום ממנו הם צורכים. הן ברמת מי מפרסם, הן ברמת העריכה והבחירה מה להכניס ומה להסתיר והן בהקשר של יכולת לזהות פייקניוז.
זהו קהל חינוכי הכולל
- תלמידים, סטודנטים
- הורים ומורים
הצורך:
- להבין מדיה, תעמולה והשפעה
- לפתח חשיבה ביקורתית וחוסן תודעתי
היעוץ הזה קיים ליוצרים שאין להם אפשרות לספר סיפור ברשלנות או באופן לא רגיש או לא אתי. אלו יוצרים שמבינים שלסיפור שלהם יש השלכות על המצולמים, על הצופים ועל המציאות
הקהל
1. יוצרי קולנוע תיעודי ועלילתי שעובדים עם חומרים רגישים (טראומה, אובדן, אלימות) ורוצים ייעוץ אתי לגבי הנרטיב, כך שלא ייצר נזק אלא השפעה חיובית על הדמות המצולמת ועל הקהל. במקרים כאלו נדון כמה לחשוף ומה לחשוף, מה האחריות כלפי המצולם ומה יקרה לו אחרי הסרט. נדון בסוגי נרטיבים שבעולם הפסיכולוגי נעזרים בהם לייצר משמעות ואמון ונבדוק שימוש בעקרונהו שלהפ בייעו על הסרט או התסריט
2. יוצרים שמרגישים שהסיפור שלהם “לא יושב נכון”-דרמטי מדי, שטחי מדי. מרגש אבל לא מדויק וצריכים דיוק נרטיבי עמוק שמחובר לעולמות הפסיכולוגיה
3. יוצרים שמבקשים לייצר אימפקט חיובי בעולם באמצעות הנושא אותו הם מספרים.
במקרים בהם רוצים לשנות תודעה של הצופים על נושא מסוים, בעזרת אמפתיה שנוצרת וסיפור נוגע ללב. יוצרים אלו מחפשים יעוץ פסיכולוגי על הסיפור שלהם ללא מניפולציה שבאמצעותם הסיפור יחזיק את הקהל אך לא יעורר שינוי אמיתי בקרב הקהל.
4. יוצרים שנוגעים בטראומה אישית שלהם-לספר את הסיפור שלך היא משימה לא פשוטה, במיוחד אם מדובר בסיפור כואב. במקרים כאלו היוצא הוא הנושא וגם המספר וקיים דיאלוג בין התודעה והרגש המציף לבין הסיפור המחבר אותו רוצים לספר. כמספר הם הגשר בין החוויה שלהם לבין הקהל. יוצרים אלו יקבלו ליווי מקצועי על האופן בו ניתן לעשות מהלך סיפורי כזה באופן שיטיב עם המספר ועם הקהל שלו.
התהליך הזה מיועד ליוצרים שעובדים עם חומר אנושי רגיש
ולא מוכנים להתפשר על האמת, האחריות וההשפעה של הסיפור שלהם.
סטוריטלינג ארגוני סביב משבר הינו
היכולת לקחת שבר ולהפוך אותו לנרטיב שמחזיק זהות, מחזיר אמון, ומכוון לעתיד.
סטוריטלינג ארגוני סביב משבר הוא לא “לספר סיפור יפה” על מה שקרה,אלא לבנות מחדש את המשמעות של מה שקרה, כך שהארגון יוכל להמשיך להתקיים, לפעול ולהנהיג. זה לקחת את מה שקרה ולהעיזר בו כדי להגדיר את עצמנו טוב יותר ולתקשר את זה החוצה כדי שאחרים יבינו גם.
בתהליך שבו ארגון שעבר משבר (פנימי או חיצוני) נשאל
- איזה סיפור נשבר פה?
- איזה סיפור נוצר עכשיו?
- ואיך מספרים אותו כך שיחזק אמון, זהות וכיוון?
הדבר נעשה מתוך הידיעה שבמשבר לא נשברים רק תהליכים, אלא נשברת גם זהות.
ארגונים שונים חווים שינוי דרמטי, הסיבות יכולות להיות שונות
- ארגון שחשב שהוא “בטוח ויציב” חווה קריסה
- חברה שראתה עצמה “ערכית” נקלעת לביקורת ציבורית
- צוות שחווה אובדן או טראומה מאבד תחושת משמעות
- תפיסות בעולם בחוץ שעוברות שינוי דרמטי כך שסיפור החברה כבר אינו רלוונטי
1. פירוק הסיפור הישן
- מה הארגון האמין על עצמו?
- איפה הייתה הדיסוננס למציאות?
2. הכרה בשבר (בלי טיוח)
- לא מייפים
- לא מוחקים כאב
- נותנים לשבר מקום אמיתי
3. מציאת עוגני משמעות
- מה בכל זאת נשאר יציב?
- איזה ערכים כן עמדו במבחן?
- איפה היו רגעי אנושיות והכוח שלנו?
4. בניית נרטיב חדש
5.התאמת סיפור לקהלים שונים
- עובדים
- לקוחות
- שותפים
- ציבור
זה לא יח״צ.יח״צ מנסה להיראות טוב, סטוריטלינג לאחר משבר מנסה להיות אמיתי ולבנות אמון מחדש
לא מצאתם את התשובה שחיפשתם?
כתבו לי בוואטאפ