איך פסיכולוגיה של המדיה, הנחיית קבוצות וסטוריטלינג ויזואלי התחברו לארגז כלים לגיבוש נרטיב.
שמי ג׳וד (יהודית) מנסן רמון ואני רוצה לעזור לכמה שיותר אנשים וארגונים לספר סיפור שייצר שינוי
סטוריטלינג
עם דגש של מטראומה לכוחות, מכאוס לארגון, מחוסר משמעות לאימפקט.
פסיכולוגיה של המדיה
חיבור בין מחקרי פסיכולוגיה נרטיבית, חיובית, מחקר על צמיחה פוסט טראומטית, הבנת ההשפעה על הצופה ועל המאזין, מחקרי תקשורת, תעמולה, והשפעת המונים.
הנחיית קבוצות
נסיון רב בעבודה עם קבוצות, קריאת מצבים בזמן אמת, דינמיקה קבוצתית, יצירת אמון בתוך הקבוצה, החזקת מורכבות רגשית של השלם וחלקיו.
העולם הדוקומנטרי
נסיון בהפיכת מציאות לסיפור ויזואלי בכלים שונים, קולנועיים, מילוליים, מציאות מדומה ועוד, נסיון בבנית סיפור ותהליך נרטיבי אותו עוברות דמויות.
התוצאה
ממורכבות למשמעות, סטוריטלינג בשפות תקשורת שונות, לקהלים שונים.
איתי המר
ד״ר ג׳וד מנסן רמון מלווה את קהילת הנובה, שורדים ובני משפחות שכולות, בעבודה רגישה עם הסיפורים האישיים שלהם. בעזרת הכלים והליווי שלה, חברי הקהילה לומדים כיצד לעבד חוויות מורכבות ולשתף את סיפורם באופן שמאפשר חיבור והקשבה מצד קהלים שונים. העבודה עם ג׳וד מסייעת להפוך עדות אישית לסיפור בעל משמעות והשפעה.
איתי המר
ראש מערך ההסברה, עמותת קהילת שבט הנובה
יונתן ניר
ד״ר יהודית מנסן רמון, היא פורצת דרך בתחום היצירה האודיו-ויזואלית התראפויטית בישראל ובעולם, ועושה שימוש כבר שנים ארוכות בסיפור ככלי טיפולי. היא מביאה איתה ידע מקצועי נרחב, הן בתחום היצירה התיעודית וההפקה והן בתחום הטיפול - ויודעת לשלב בטבעיות ובמקצועיות ביניהם. וחוצמזה היא אשה מקסימה וחכמה ואני מאוד אוהב אותה.
יונתן ניר
יוצר תיעודי, הבעלים של Docunation
נטע קלוש
אל ג'ודי היקרה פניתי כשחזרתי לארץ לאחר עשור שלא גרתי בארץ. ג'ודי עזרה לי מאוד בתהליך עבודה לספר את עצמי בעזרת כתיבה ואימג׳ים, כדי לספר את הסיפור של אופנה בת קיימא. ואיך להבין את הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי כתיבה להמונים. היא עזרה לי לקבל ביטחון בכתיבה ולקפוץ למים ולהשתלב מקצועית חזרה בארץ.
נטע קלוש
סטיילינג אישי, יועצת אופנה וקיימות
עדי ניסנבאום
בעשר השנים האחרונות עברה הכרותינו לשלב חדש: שלב מקצועי . יהודית ואני עבדנו יחד בתוכניות הפגשה של נוער יהודי ערבי. יהודית כמנחת הצוות המעורב אז אולי אני קצת משוחדת ! אבל אני מעריכה ומוקירה את יהודית כאשת מקצוע מהמעלה הראשונה עבודתה עם הצוות היתה מלאת חמלה הבנה ועומק. היא הצליחה ליצר קשרים בינאישיים נפלאים שנותרו יציבים גם זמן רב לאחר סיום הקשר המקצועי.
עדי ניסנבאום
מנהלת תוכניות הפגשה
גאל קימרשלק
הפנו אותי לג׳וד כשרציתי ליזום פרויקט ליצור סרטוני צמיחה מטראומה עם שורדי שואה. ג׳וד תכננה איתי את הפרויקט, בחרה את המרואיינים, עיצבנו ביחד את הקונספט ולאחר מכן בנתה סדנאות סביב הסרטונים שהופקו. לאורך כל הדרך עבדנו בשיתוף פעולה מלא. היא יצקה תוכן לתוך הרעיונות וניכר הידע שלה בין עבודה נרטיבית, מדיה ויזואלית, פסיכולוגיה ומנהיגות. בהמשך עבדנו על פרויקטים נוספים כגון פודקאסט והרצאות. אני ממליצה על ג׳וד לכל מי שעוסק בנרטיבים חיובים ורוצה מישהו שיבין פסיכולוגיה, מדיה, נרטיבים ועבודה עם קבוצות.
גאל קימרשלק
מנהלת עמותת משקפיים ורודות
ממשבר למשמעות, מכאוס לנרטיב אסוף וקוהרנטי, מכאב למציאת כוחות
הסדנאות מיועדות לגופים שרוצים זהות, מיתוג ערכי והתאמה למציאות משתנה בעזרת עבודה נרטיבית על סטוריטלינג. בגופים אלו הסיפור הישן כבר לא עובד ויש פער בין מה שהם עושים למה שהם מצליחים לתקשר. פעמים רבות אלו ארגונים אחרי משבר, קהילות אחרי אירועים שעברו שינוי דרסטי . הם מעוניינים בתהליך טרנספורמטיבי קבוצתי שיוביל לצורת חשיבה חדשה על מי הם ומה הם מציעים.
הרשימה כוללת
אנשים שפונים אלי לייעוץ להשתמש בסיפור ככלי עבודה ורוצים להיות יותר מדויקים, אתיים ואפקטיביים:
הצורך שלהם:
כמומחית לפסיכולוגיה שמתעסקת בהשפעה של נרטיבים, יוצרת תיעודית ומנחת קבוצות אני מביאה לשולחן סט יכולות יחודי שמטרתו לחלץ סיפור חדש מהקבוצה שמכירה את העשיה הכי טוב, אנשי הארגון עצמו.
קהל חינוכי-דור עתיד
קהל שמקבל הרבה מהמידע שלו מרשתות חברתיות ומבלה שעות רבות מול מסך, אך הוא נטול אוריינות תקשורת מול מניפולציות ושימוש לרעה של המדיום ממנו הם צורכים. הן ברמת מי מפרסם, הן ברמת העריכה והבחירה מה להכניס ומה להסתיר והן בהקשר של יכולת לזהות פייקניוז.
זהו קהל חינוכי הכולל
הצורך:
היעוץ הזה קיים ליוצרים שאין להם אפשרות לספר סיפור ברשלנות או באופן לא רגיש או לא אתי. אלו יוצרים שמבינים שלסיפור שלהם יש השלכות על המצולמים, על הצופים ועל המציאות
הקהל
1. יוצרי קולנוע תיעודי ועלילתי שעובדים עם חומרים רגישים (טראומה, אובדן, אלימות) ורוצים ייעוץ אתי לגבי הנרטיב, כך שלא ייצר נזק אלא השפעה חיובית על הדמות המצולמת ועל הקהל. במקרים כאלו נדון כמה לחשוף ומה לחשוף, מה האחריות כלפי המצולם ומה יקרה לו אחרי הסרט. נדון בסוגי נרטיבים שבעולם הפסיכולוגי נעזרים בהם לייצר משמעות ואמון ונבדוק שימוש בעקרונהו שלהפ בייעו על הסרט או התסריט
2. יוצרים שמרגישים שהסיפור שלהם “לא יושב נכון”-דרמטי מדי, שטחי מדי. מרגש אבל לא מדויק וצריכים דיוק נרטיבי עמוק שמחובר לעולמות הפסיכולוגיה
3. יוצרים שמבקשים לייצר אימפקט חיובי בעולם באמצעות הנושא אותו הם מספרים.
במקרים בהם רוצים לשנות תודעה של הצופים על נושא מסוים, בעזרת אמפתיה שנוצרת וסיפור נוגע ללב. יוצרים אלו מחפשים יעוץ פסיכולוגי על הסיפור שלהם ללא מניפולציה שבאמצעותם הסיפור יחזיק את הקהל אך לא יעורר שינוי אמיתי בקרב הקהל.
4. יוצרים שנוגעים בטראומה אישית שלהם-לספר את הסיפור שלך היא משימה לא פשוטה, במיוחד אם מדובר בסיפור כואב. במקרים כאלו היוצא הוא הנושא וגם המספר וקיים דיאלוג בין התודעה והרגש המציף לבין הסיפור המחבר אותו רוצים לספר. כמספר הם הגשר בין החוויה שלהם לבין הקהל. יוצרים אלו יקבלו ליווי מקצועי על האופן בו ניתן לעשות מהלך סיפורי כזה באופן שיטיב עם המספר ועם הקהל שלו.
התהליך הזה מיועד ליוצרים שעובדים עם חומר אנושי רגיש
ולא מוכנים להתפשר על האמת, האחריות וההשפעה של הסיפור שלהם.
סטוריטלינג ארגוני סביב משבר הינו
היכולת לקחת שבר ולהפוך אותו לנרטיב שמחזיק זהות, מחזיר אמון, ומכוון לעתיד.
סטוריטלינג ארגוני סביב משבר הוא לא “לספר סיפור יפה” על מה שקרה,אלא לבנות מחדש את המשמעות של מה שקרה, כך שהארגון יוכל להמשיך להתקיים, לפעול ולהנהיג. זה לקחת את מה שקרה ולהעיזר בו כדי להגדיר את עצמנו טוב יותר ולתקשר את זה החוצה כדי שאחרים יבינו גם.
בתהליך שבו ארגון שעבר משבר (פנימי או חיצוני) נשאל
הדבר נעשה מתוך הידיעה שבמשבר לא נשברים רק תהליכים, אלא נשברת גם זהות.
ארגונים שונים חווים שינוי דרמטי, הסיבות יכולות להיות שונות
1. פירוק הסיפור הישן
2. הכרה בשבר (בלי טיוח)
3. מציאת עוגני משמעות
4. בניית נרטיב חדש
5.התאמת סיפור לקהלים שונים
זה לא יח״צ.יח״צ מנסה להיראות טוב, סטוריטלינג לאחר משבר מנסה להיות אמיתי ולבנות אמון מחדש
לא מצאתם את התשובה שחיפשתם?
כתבו לי בוואטאפ
